ביום שני בבוקר נגשנו למשרד להחתים דרכונים ולצאת מאוטילה. בכל זאת, לא שכחנו שאנחנו בדרך לגואטמלה ולמרות שהאי אוטילה Utila היה טוב אלינו, אחרי כשבוע מיצינו את העניין והינו מוכנים להמשיך הלאה. המשרד היה סגור. […]
הסופה
שלושת השבועות האחרונים מאז עזבנו את פנמה היו אינטנסיביים וחלפו במהירות. אחרי תדלוק וניקוי התחתית מהברניקלס שנצמדו אלינו במשך העגינה הארוכה בפורטובלו, יצאנו לנו לדרך. לפנינו כ-10 ימי הפלגה אם נמשיך ישירות עד לריו דולצ'ה […]
מה בעצם אנחנו מצפים שהילדים שלנו ילמדו
זה הפוסט האחרון מתוך ארבעה בנושא המלצות לחינוך ביתי, בהם אני מספרת מהניסיון שלנו בנושא הלימודים כמשפחה החיה בסירה ומשתמשת בחינוך ביתי כחלק מסגנון החיים שבחרנו. החלק הזה עושה קצת לחשוב … מה בעצם […]
מה זה בכלל חינוך ביתי ואיך עושים את זה בסירה ?
זה הפוסט השני מתוך ארבעה בנושא המלצות לחינוך ביתי, בהם אני מספרת מהניסיון שלנו בנושא הלימודים כמשפחה החיה בסירה ומשתמשת בחינוך ביתי כחלק מסגנון החיים שבחרנו. בחלק הזה אספר קצת על רוח הדברים ואיך הם […]
בינתיים פורטובלו
כבר הבנו שנבלה בפנמה עד סוף עונת ההוריקנים שמסתימת בערך באוקטובר. הסיבוב האחרון באיי סאן-בלאס הביא אותנו שוב לפורטובלו כדי למלא את המזווה. העיירה הקטנטנה הזו שמכילה שני רחובות וחצי, ממוקמת בקצה מפרץ צר ולפני […]
זבל
אחת התופעות המפריעות בנוף המהמם שסביבנו היא הזבל. כשמפליגים בין האיים של סאן בלאס אפשר להבחין בעצים נסחפים וצמחי מים שמגיעים מהיבשה ומהנהרות שנשפכים לים, אלה פחות מפריעים אם כי רצוי שלא יתקע לנו בסירה […]
דיווח רטוב מאת עדי רוט
"גשם, רוח ולכלוך מעולם לא עצרו את משפחת רוט מלנקות" מדווחת עדי רוט, כתבת מיוחדת שפעם הייתה חיה חיים רגילים כמו הקוראים. בשבת, ה – 20 למאי, קבוצת ימאים יפיופים מיוחדים במינם, מקטמרן (אחת מהמפרשיות […]
פורטובלו מפי נעמי
עגנו במפרץ חום המים, חסר הרוח של פורטובלו. מקום בו הבטיחו לנו אפשרות לחדש את מלאי האוכל, למלא גז, להוציא קצת כסף ולבצע רישום כניסה לפנמה. אז אחרי שנת לילה שהייתה הכרחית במיוחד לסקיפר העייף, […]
יום לא צפוי בכלל
במשך כל היום של ה- 7.5 הפלגנו על מנוע באיטיות נוראית, לאט כל כך שכבר חשבנו שמשהו לא בסדר. המים מסביבנו עומדים. הים נראה כמו משטח אחד גדול ושטוח, ללא גלים ורוח. השבשבת רוח לא […]
זואי – 8
שלושה ימים ויותר לפני יום ההולדת שלי היתי צריכה לשחק ולהיות לבד כי כולם הכינו לי מתנות. בכל פעם שעברתי ליד עדי, נעמי, אמא או אוצו (אבא שלי) היתי צריכה לעצום עיניים ולא לראות מה […]