"גשם, רוח ולכלוך מעולם לא עצרו את משפחת רוט מלנקות" מדווחת עדי רוט, כתבת מיוחדת שפעם הייתה חיה חיים רגילים כמו הקוראים. בשבת, ה – 20 למאי, קבוצת ימאים יפיופים מיוחדים במינם, מקטמרן (אחת מהמפרשיות שנראות כמו שתי סירות מחוברות יחד) שנקראת "רוטים", לבשו בגדי ים ויצאו החוצה לנקות את היאכטה בגשם השוטף.

"זה היה כיף מוחלט," אומרת חגית, הקפטנית האמיתית של "רוטים" (למרות שלפי חוק, פטר הקפטן החוקי). "הצלחנו לנקות את הסירה, לעשות פעילות משפחתית ולהתקלח. הכל באותו הזמן!"

נעמי, האחות הבכורה מהשלוש בסירה, הודיעה (אפשר להוסיף, עם מעט גועל בקולה): "זה היה מעניין" אך במהירות לאחר מכן "זה היה נחמד אבל גם רטוב וקר."

עם מברשות אכזריות ביד, משפחת הרוטים ניקתה את הסירה יותר משעה. זואי, הצעירה והבלונדינית במשפחה, נשארה בפנים בגלל, לטענתה, שהיא ניקתה לפני כן. "זה היה מוזר ומצחיק" זואי ענתה לשאלה איך היה לצפות בבני משפחתה מנקים. אך היא גם הוסיפה מחוץ לשאלה "אבל לא הסתכלתי הרבה. פשוט סגרתי את הווילונות ורקדתי עם עצמי."

עם כוח לא יאומן ויכולת (אולי גם קצת ניסיון בנוסף) משפחת רוט ניקתה את הגג, קוקפיט (תוכלו לקרוא לזה מרפסת), רצפה ומדרגות של סירתם. "זו הייתה השגה משמעותית!" אמר פטר, עם תענוג מטריד בעיניו. "סוף סוף הגשמתי את חלומותיי האפלים ביותר! להוציא את הילדות שלי לנקות את הסירה בגשם!"

העבודה המעייפת הסתיימה בהצלחה לבסוף, שבה הסירה שבילתה כמעט שלוש שנים בחברת משפחת רוט (זה כשלעצמו נחשב שחיקת יתר) נראתה כמעט חדשה. היאכטה נראתה "לבנה להפליא" לפי תיאורה הקצר ביותר של נעמי.

דורשי הניקיון של רוטים בוודאי מקווים שהסירה לעולם לא תגיע למצב חמור שכזה שוב, לא כמו אוהבי הפוסטים שכנראה אין להם אותן תקוות כי אם לא הם יצטרכו לקרוא על חייהם ה"רגילים" של משפחת רוט בהפלגתם בעולם הגדול.

סיכום דיווח: "היה גשום כך שהרוטים נרטבו לשד העצמות."

נכתב על- ידי עדי.