החלק הזה עושה קצת לחשוב … מה בעצם אנחנו רוצים שהילדים שלנו ילמדו?
אם נסנן הכל, אז לאיזה מסקנות נגיע?

שווה לשבת עם עצמנו לכוס קפה ולחשוב על זה (יש מצב שאולי תזדקקו ליותר מכוס קפה אחת).

פרט אחרון חשוב –

בכל התהליך הזה שנקרא למידה ישנם עוד שני פרמטרים ברורים מאליהם ובכל זאת דורשים תשומת לב – הגיל והאופי.

זואי, בת ה-8, זקוקה ליותר הכוונה ובדיקה של המשימות שמקבלת, מה שדורש שאחד מאיתנו יהיה פנוי אליה כל עת בזמן הלימודים. עדי מאוד טובה בכתיבה ואנחנו רוצים למנף אותה דווקא שם ולכן שמים בעיקר דגש בנושא השפה , נעמי רכשה אנגלית מעולה ומאוד אוהבת לעבוד עצמאית כך שאצלה עובדות מטלות ארוכות טווח.

אלה רק דוגמאות, אך מה שאני מנסה להגיד, זה שהגיל והאופי דורשים מאיתנו לתמרן ביניהן ולהתאים חומרי לימוד שיגרמו להן להצליח ובסופו של דבר שיוכלו בעתיד לבחור להן את סגנון החיים המתאים להן ושאם אי פעם יצטרכו להשתלב במסגרת חינוכית, אז לא תהיה להן בעיה לעשות את זה.

לנקות את החוף … גם מזה לומדים משהו …

ישנן הרבה דרכים איך להשיג את זה, אין דרך אחת נכונה. לא חייבים מצד אחד להיות שמרנים ומצד שני, גם לא שהילדים צריכים לטפס כל היום על עצים. לוקח זמן להרגיש כהורה את הביטחון במה שאתה עושה, לראות הוכחות בשטח שהכל בסדר ושלא דפקנו את הילדים.

לפעמים נראה לי שהתפקיד שלנו הוא פשוט לפרוש בפניהן את האפשרויות.

 ולחכות…

אז בעקבות הכתבה הזו, ישבנו פטר ואני ושוחחנו על השאלה – מה בעצם אנחנו מצפים שהילדים שלנו ילמדו ?

– ושנינו מנסים לענות עליה בפנינו ובפניכם …

ידע כללי והתנסויות הם שני דברים חשובים. שהראיה שלהם תהיה רחבה, שלא יהיה בהם החשש להתנסות בדברים, שידעו שיש שוני בין אנשים וגם שהם עצמם יכולים להשתנות.

אני לא חושבת שהציפיות שלנו שונות מהציפיות של הורים לילדים בבית ספר רגיל, רק הדרך שונה.