צעד וחצי אחרי רואטן Roatan  נמצא האי אוטילה Utila , גם הוא שייך להונדורס. הממדים שלו מסתכמים באורך 12 ק"מ ורוחב של 3 והקטנצ'יק הזה ידוע בעיקר כיעד מבוקש לחובבי צלילה.

מפת אתרי הצלילה סביב האי אוטילה

הרחוב הראשון לאורך החוף הוא הרחוב הראשי ואפשר למצוא כל מה שצריך- עשרות מועדוני צלילה, ברים, מסעדות, מכולות בגדלים שונים, שני כספומטים ובנק אחד. מספר פעמים ביום מגיע פרי שזה בעצם האוטובוס המקומי בין אוטילה לאיים אחרים או ליבשה.
את המפרץ הגדול בו אנחנו עוגנים, חוצות עשרות מנועיות של מועדוני הצלילה כשהן לוקחות איתן צוללים לאחד מהאתרים הרבים שסביב האי.
באוטילה כולם נוסעים בטרקטורונים, רכבי גולף או אופנועים וטוסטוסים. אין רכבים. הרחובות והסמטאות נקיות, אין זבל ברחוב אלא להיפך, כל כמה מטרים ניצבת חבית פלסטיק גדולה שמשמשת כפח זבל. איזו הקלה אחרי פנמה…

הנוף למפרץ בו אנו עוגנים

תרמילאים ישראלים לא חסרים פה, רובם עוצרים פה כדי לעשות קורס צלילה במהלך הטיול ממקסיקו דרומה. בהרבה מהמקומות אפשר למצוא כיתוב בעברית, ובשבילנו – שלא נפגשו עם מטיילים ישראלים כבר הרבה זמן, זה היה חידוש מרענן ומלהיב. 

נעמי ועדי עשו קורס צלילה כשהינו בקולומביה, קצת יותר מחצי שנה, והחלטנו שזו הזדמנות נהדרת בשבילן לצלול במקום חדש שאומרים עליו שהוא בין היפים. אז אחרי שתרנו בין כמה מועדונים בחרנו את האחד והן הצטרפו ל-4 צלילות.

בזמן שהן צללו, אנחנו חקרנו את הרחובות הצדדים כדי לקבל רושם מלא יותר על המקום. הסתובבנו בסמטאות וברחובות הצרים שבין הבתים של המקומיים, מצאנו את בית-הספר והמכולת השכונתית, גילינו את בית הקברות  שנקרא "גן הזכרונות" ומזכיר יותר גן שעשועים מאשר בית קברות וגם סתם ישבנו על ספסל בצל וצפינו בזואי משחקת עם שני ילדים בחוף.

הנוף ממקום העגינה. ברקע ההרים של הונדורס ביבשה

בית הקברות המקומי

אחד המקומות המיוחדים שנתקלנו בהם זו החצר של Jade Seahorse. בחצר אין פיסה שאינה מקושטת, לרב בפסיפס וזכוכית.
הגינה עשויה שבילים מתפתלים או מדרגות לא שגרתיות, אפשר לסייר בה ובכל פעם לראות משהו חדש שלא שמת לב אליו קודם.  כל כך הרבה רעיונות ופנטזיה במקום אחד.
פגשנו את ניל, שבשם הולדתו נקרא נפתלי, מורה לאומנות מארה"ב שעבר לגור פה לפני 10 שנים. מהר מאוד השיחה עברה להיות על ישראל, מסורת חגים והמשפחה שלו שחיה בגבעת זאב וקיבוץ דן. איש מעניין, אוהב ארכיאולוגיה והיסטוריה, שיצר את כל הצורות והצבעים האלה  במו ידיו.

וככה לקראת סיום, עוד משהו מעניין וחשוב- חיה פה איגואנה מסוימת שנמצאת רק באי הזה. הראש שלה מאורך והצבע שלה אפור כמו מלט ובאמת הכי קל לראות אותה נהנית מהשמש על ערמת לבנים או חומת בטון.