במשך שנתיים צמצמנו את החפצים שלנו למה שנזדקק באמת, זה היה הליך של טיהור מכל האוספנות שבלי משים לב הפכה להרגל. כמה שזרקנו, מכרנו, תרמנו, מסרנו, עדין לקחנו איתנו די הרבה וידענו שכאשר נסדר את הסירה חלק מזה יצטרך למצוא את דרכו החוצה.
בכל אחד מחדרי השינה , מיטה מוגבהת שתחתיה חלל עצום לאחסון. הבעיה בחלל הזה שהוא מאוד עמוק ולא נוח לגישה.
בעזרת אלי מנגריית "אורנים" הרכבנו תחתיות עץ לתאים כדי שנוכל לאחסן את החפצים ביתר נוחות וחילקנו כל מיטה לשני תאי אחסון. את החפצים חילקנו בין התאים בהגיון שנוח לנו לזכור ולמצוא מה שצריך.
 |
| לפני |
 |
| אחרי |
פינקנו את פטר בשני תאים שלמים שהוקצו לכלי העבודה השונים, כך שלמעשה אנחנו ישנים מעל בית מלאכה של מקדחות, מסורים, ג'בקות, מברגים ושלל צינורות. אני חושבת שזה אולי חלומו של כל גבר ממוצע…
שני תאים נוספים הוקצו למצברים ודוד מים ויתר התאים משמשים לאחסון חפצים שונים.
הוספנו גם כמה מדפי ספרים פה ושם ובחדר שעד לא מזמן היה נקרא "מחסן" ועכשיו נקרא "חדר עבודה" פינינו מקום לשולחן תפירה, שזה כבר קשור לחלום שלי.
החדר הזה נשאר ריק וישמש אותנו לאירוח או סתם כאשר מישהו צריך למצוא לעצמו פינה שקטה לעיסוקיו.
 |
| פירקנו את הדרגש שהיה מורכב בחדר עבודה, ובמקומו הרכבנו שולחן תפירה |
