מפגשים בין ילדים זה נושא שאפשר לחזור ולכתוב עליו בלי סוף, לתהות עליו בלי סוף ולשאול את עצמנו מה הכי נכון ואיך הכי טוב בשבילם, בלי סוף.
מעניין לראות את החיבור קורה ואיך הם לא רוצים לוותר על כל רגע שאפשר לנצל יחד. עד היום נפגשנו עם מספר משפחות עם ילדים אך נשארנו לאורך זמן עם "BALOO".
בטנריף שבאיים הקנריים נפגשנו עם "MAIA" והחיבור היה מיידי.
זואי נהנית מאמילי. עדי ונעמי נהנות ממאיה.
אז נכון, גם ילדים של קרוזרים משחקים במחשב מדי פעם, אוהבים לצפות בסרטים (את זה צריך להגביל לפעמים) ורוצים להתכתב בוואטספ (אך אין להם טלפון אישי), אבל לא רק.
הבילוי המשותף כולל טיולים רגליים בעיר בהם אפשר להנות בגן משחקים או סתם לפטפט אינסופ תוך כדי הליכה, ישנן הרבה ארוחות משפחתיות כייפיות, ערב תחפושות ואפילו לילה שאמילי ומאיה נשארו לישון אצלנו.
אבל אני חייבת לספר שבכל זאת יש משהו קצת אחר ומוזר … קרה שמספר פעמים מצאתי אותן שוכבות במיטה , ככה מכורבלות בין הכריות והשמיכות ומקריאות סיפורים אחת לשניה. בדרך כלל זו עדי שמקריאה והאחרות שרועות בפוזה כזו או אחרת.
אז נכון שהן תמיד אהבו ונמשכו לספרים, אבל אני לא בטוחה שזה מה שהיה קורה אם הינו עכשיו בהרגל של בית, בית ספר ועבודה.
סליחה!
מה קורה?
אני מחכה בכיליון….
קוראת כל מילה בשקיקה.
דש לבנות
אילנה
סליחה!
מה קורה?
אני מחכה בכיליון….
קוראת כל מילה בשקיקה.
דש לבנות
אילנה