Tikal טיקאל
את הטיול שלנו התחלנו ביום נסיעה לצפון גוואטמלה בחבל פטן Peten . כהרגלנו בקודש נזכרנו עם עצמנו מאוחר ולא מצאנו דרך Airbnb שום מקום לינה קרוב.
בקיצור , סגרנו אצל משפחה מקומית בכפר סן חוזה San Jose מרחק שעה ויותר מטיקאל Tikal , בצד השני של האגם. זו היתה חוויה, במיוחד בגלל הדרך שבחרנו להגיע אל סן חוזה. לאורך כל הדרך השתמשנו בווויז שניווטה אותנו בלי בעיה, אך פה היו שתי אפשרויות – דרך ארוכה על כביש מסביב לכל האגם 50 ק"מ או דרך קצרה יותר בשביל עפר 20 ק"מ.
כמובן שבחרנו בדרך הקצרה….
ידענו שנהיה בסדר כשראינו את האוטובוס המקומי מופיע בכיוון הנגדי ממש באותה הדרך. אשכרה, צבעוני ומבריק על דרך החתחתים הזו בנסיעה שגרתית להורדת והעלאת נוסעים, לא תאמן יכולת העבירות של המכונות האלה! אז בטח שאם הוא פה עובר את המהלומות, גם אנחנו נסיים בהצלחה. אני רק מצטערת שהינו בכזאת אי נוחות שפשוט שכחנו לצלם תמונות.
מיותר לספר שלמחרת בבוקר נסענו בדרך הארוכה יותר.
טיקאל הוא אתר הגדול ביותר לחורבות תרבות המאיה, מהסוג שחייבים להגיע אליו אם מבקרים בגוואטמלה. וזה נכון, לא נגיד שלא, מאורגן בשבילים והמוני תיירים. הרבה פירמידות ומבני אבן נוספים. הגודל והעוצמה של המבנים שמזדקרים בין העצים, מרשימים. מצאנו שההתמצאות קצת לא ברורה אם לא לקחת מדריך שיתלווה אליך, ואלה ממתינים בשפע בכניסה.
אבל אנחנו, שאוהבים לשוטט וליהנות מהאווירה, לא הינו מוטרדים וכשהרגשנו שמספיק לנו אז פשוט חיפשנו דרך החוצה.
מאוד מומלץ לקחת לשם ילדים, הם מתעייפים כהוגן בטיפוס הלוך ושוב על הפירימידות. אפשר לעשות אינספור תמונות קינטיות מוצלחות כלפי מעלה לעננים או בדרך למטה במדרגות האבן.
אף אחד מאיתנו לא ויתר על טיפוס למרומי הפירמידה הגבוהה ביותר שבאתר. הנוף שרואים משם מרחיב את הלב. צמרות העצים הירוקות שביניהן מזדקרות פסגות של פירמידות פה ושם, והמחשבה על זה שאנשים בנו את כל זה ומי יודע מה עוד מסתתר בג'ונגלים האלה שעדין לא התגלה.
סופסוף ראינו קואטיס COATIS!!! |
זה פטר שם למעלה |
Yaxha יאשה
בבוקר שלמחרת הכנו סנדוויצ'ים ויצאנו לכיוון יאשה Yaxha , אל תתבלבלו בין איך שכותבים את זה לבין איך שהוגים את זה. למי שאוהב טבע, זה המקום. כמה שנהנו….
מכינות סנדוויצ'ים לדרך |
יאשה, כמו טיקאל המפורסם, גם הוא אתר מורשת לתרבות המאיה. שניהם קרובים יחסית, נמצאים בחבל פטן Peten אבל ההבדל ביניהם מורגש כבר בכניסה.
ליאשה מגיעים בכביש עפר באורך 11 ק"מ. באופן כללי, מאוד הזהירו אותנו מהכבישים בגוואטמלה אבל הם לא היו כאלה נוראיים. בסוף הדרך מגיעים אל שער הכניסה שבו ניתן לרכוש כרטיסים ומשמש גם כמרכז מבקרים עם הסברים ואיורים הקשורים לתרבות המאיה.
מעלה המדרגות לאחת הפרמידות ביאשה |
לוקחות נשימה עמוקה אחרי העליה לפרמידה הגבוהה ביאשה |
האתר עצמו הרבה פחות מתוייר וזה נחמד להסתובב בין המבנים וכל הירוק מסביב בלי עדר אנשים שמביט איתך למעלה לכל פירמידה. מעבר לכך פגשנו עם הרבה חיות, כמה קבוצות של קופים, שועלים, עטלפים ותוכים.
לקראת סוף המסלול, עלינו על אחת מהפירמידות הגבוהות ששימשה כחלק במבנה אסטרונומי. מלמעלה הנוף מרהיב. לא רק של האתר עצמו, אלא ניתן לצפות על האזור כולו כולל האגם הגדול ורחוק מעל העצים שמסביב.