סן מרכוס San Marcos
באגם אטיטלן התנועה בין הכפרים שעל שפת האגם נעשית באמצעות לאנצ'ות שהן הסירות מנוע המקומיות שמשמשות להסעות. ישנן תחנות קבועות וכל העניין די מסודר ואם אתה רוצה להגיע למקום שאין בו תחנה קבועה אז תצטרך להשיג לאנצ'ה פרטית שתיקח אותך לאן שתחפוץ, בעצם כמו נסיעה במונית.
 |
| טוקטוק לנסיעה ממקום למקום |
באחד הימים החלטנו לבקר את אסנת שחיה בסן מרכוס San Marcos , שתינו הכרנו דרך הפייסבוק בקבוצה של משפחות ישראליות שמטיילות וחיות בחו"ל.
נסענו עם הרכב לסנטיאגו אטיטלן Santiago Atitlan שהוא הכפר היותר מאוכלס וגם לא מאוד רחוק מסרו דה אורו שבו התגוררנו, ממנו לקחנו לאנצ'ה לסן פדרו San Pedro שידוע בחייו התוססים ומשם נסיעה נוספת בלאנצ'ה לסן מרכוס.
 |
| הרציף בסן מרכוס |
 |
| עולים ללאנצ'ה בסנטיאגו אטיטלן |
 |
| סן פדרו |
חייבת לציין שכל הנסיעות בלאנצ'ות היו זמינות ובכלל לא משהו שמצריך התארגנות מיוחדת במינה. בסן פדרו הינו צריכים לעבור לרציף אחר שנמצא בצד השני של החוף, כך שיצא לנו לעבור ברחובות הקטנים והמתפתלים עמוסי המסעדות, ברים והוסטלים ואפילו לחטוף פלאפל כשכבר הינו מורעבים בדרך חזרה (טעים!).
 |
| טוקטוק ואופנוע עוברים באותה סמטה צרה בסן פדרו |
 |
| עם אסנת במפעל הקפה שלהם |
טלפון קצר לאסנת להודיע שהגענו לסן מרכוס והיא מצאה אותנו בקלות, אחרי הכל די קל לזהות חבורה של חמישה משתרכת בין הדוכנים שמובילים מהרציף שבחוף פנימה אל הכפר. אסנת הקימה עם טים מפעל קפה צמוד לביתם שנמצא אי שם גבוה בין הבתים האחרונים במעלה סן מרכוס (היא גרמה לנו לטפס ברחובות את כל הדרך לשם…) ולכן כשהזמינה אותנו לקפה אצלה בבית, ברור שלא סירבנו.
הזוג הזה עושה דבר נפלא בגוואטמלה מתוך רעיון לתמוך באנשים, בחקלאות ובסחר המקומי. הם רוכשים את פולי הקפה ממטעים מקומיים, מייצרים ומוכרים קפה מעולה בתוך גוואטמלה.
הם בנו בית מקסים בסן מרכוס ומגדלים שם את שני ילדיהם עם נוף פתוח אל האגם וגינת מציאות שאפילו תות בר אמיתי (כמו שגדל פרא בסלובקיה) מצאנו שם להפתעתנו.
