רואטן Roatan , הונדורס. האי שבו נשמעות לקראת ערב שאגות אריה ובמשך כל היום נעירות חמור.

אמיתי.

מקום מוזר.

סביב המעגן מרינה קטנה, ריזורט ובר מסעדה, ממול אי קטן פרטי שמשמש לנופש. אחת לכמה ימים מגיעה אוניית נופש ענקית מלאת תיירים לעיר הבירה, ואותם תיירים מובלים לכאן כדי לבקר באי הקטן, לרכב על סוסים שחלק מהמסלול הולכים בתוך המים, להשכיר קייקים או לצאת לאחד מטיולי הצלילה הרבים שיש לאי להציע.

סוסים מובלים לגדה השניה לטובת טיול רכיבה

על קו החוף, בר מסעדה מושקע ויפה שמאחוריו חדרים להשכרה. זואי ואני הסתקרנו לברר לגבי החמור שאנחנו שומעות מהסירה את נעירותיו כל הזמן, וגילינו לצד החדרים אורוות וכלובים גדולים שבאחד מהם שכב לו אריה.

מה אריה עושה דווקא שם, זה לא ברור… כל כך לא שייך לכלום. כשחזרנו מופתעות למלצרית בבר, אז היא סיפרה שגם היה להם יגואר שגדל מגור קטנטן עד שנלקח ע"י השלטונות. בכל זאת, יגואר זו חיה מוגנת באזורים האלה. אבל אריה לא.

אז ככה בערבים שמנו לב שישנן דקות ארוכות ששומעים שאגות אריה בעודנו יושבים לנו בסירה.

לאחר שנחנו מהסופה שהביאה אותנו לרואטן וירדנו לחוף כדי להודיע למשפחה שכולנו בסדר, יצאנו לחפש תחנת דלק. ואז התגלה בפנינו הצד האחר של האי, לא זה המוצג לפני התיירים, לא האי המלוקק עם נדנדות אל תוך המים, אלא מעגנות רבות של סירות דייג ענקיות, ילדות בתלבושת בית ספר שוכבות על רציף עץ  נטוש, בתי נוטים להישבר הבנויים על עמודים סביב המים וקבוצת ילדים שספק משחקת, ספק מכינה לתבשיל איגואנה כרותת ראש.

ההבדל הקיצוני הזה לא נעם לי, בין הצד התיירותי לצד המקומי. אני יודעת שלא הסתובבנו מספיק באי הזה ואולי היתי יכולה לשנות את דעתי, אני יודעת גם שבמדינות כמו הונדורס, יש שוני גדול בין המעמדות, ובכל זאת באי הזה שדובר אנגלית שוטפת לצד הספרדית, היתה לי הרגשה שלהיות תייר זה להיות קצת צעצוע, כמו אותם תיירים שנשפכים מאוניות הנוסעים ומקבלים תמונה יפה של אתרי צלילה מרהיבים, אריה בכלוב ואי פסטורלי קטן שהוא בכלל פרטי.

מצאנו את תחנת הדלק, מוצבת בתוך אזור שמשמש לשיפוץ וכמוסך של אוניות משא. לפנינו עגנה אוניה שפרקה סחורה ומבטנה לא הפסיקה להוציא מכל טוב – ירקות ופירות, שתילי עצים, קרשים ועצים לבניה, שקים של מלט ופרות שהועמדו על קש.

פינקנו את עצמנו ואת המתדלק בארטיק והוא התעניין באוכל הישראלי ואיזה סוגים של פירות וירקות יש שם. פעם היתה לו חברה מבגדד ושמח להפגין התמצאות במה הן פיתות ואיך אוכלים פלאפל.

תחנת הדלק ברואטן

מתחנת הדלק יצאנו לכיוון האי הבא אוטילה Utila  . לפנינו מרחק קצר ,כעשר שעות הפלגה והרוח גבית ונעימה. כשהפלגנו לאורך החוף של רואטן בדרך החוצה ובשעות הבאות אחר כך, עוד הבחנו באוניית נוסעים שעוגנת בעיר, בניין ענק לבן בולט על רקע האי.