אני לא חושבת שיש מילים שיכולות להעביר את התחושה הזו כשנכנסים למים הצלולים האלה ורואים דרך המשקפת את ההרים שהאלמוגים יוצרים מתחת למים, בשלל צבעים וצורות, ואת שפע הדגים והחיות האחרות שיש סביבם. היתי אומרת שממש אפשר להרגיש את החזה נפתח לקחת נשימה עמוקה של התפעלות מכל מה שיש מתחת למים.
בגלל הריפים שמסביב, המים שקטים וללא גלים, מאפשרים לצאת עם הסאפים בשלווה ולראות מלמעלה אל תוך המים השקופים. בילינו יום שלם על האי משוטטים מסביב, אוכלים קוקוס, ואוספים צדפים. פגשנו שלושה גברים שהגיעו לאסוף קוקוסים, כנראה למכירה וחוץ מהם לא פגשנו נפש חיה.
לכל האיים שביקרנו יש סחף של פסולת ופלסטיקים מהים, מזעזע לראות את הכמויות של זבל שמגיע למקומות הבתוליים האלה. גם בארידופ זה כך, אך כאן מצאנו ניסיון של המקומיים להשתלט על הזוהמה ולאסוף לערימות את הפסולת ואז לשרוף את הכל. זה המקום היחיד שביקרנו בו וראינו מאמץ אמיתי לשמור על הניקיון והיופי של המקום.
