את הערב האחרון בילינו יחד איתם ועם עמית וארטור מ- La Cruisa Nostra, כל סירה הביאה משהו משלה ויחד יצאה לנו ארוחה מגוונת וטעימה שתובלה בסוף בדמעות.
רוחות טובות חברים, ומי יודע מה צופן לנו העתיד …
שוב אנחנו עוגנים במפרץ פריקלי Prickly Bay שבגרנדה, בין הבתים שסובבים את המפרץ, בית אחד עם מרפסת רחבה שמכוונת ישר לכיווננו ובו מתגוררת משפחה מיוחדת במינה.
הרב ברוך, אישתו חיה ושני ילדיהם הם בית חב”ד של גרנדה. בכל ערב יום שישי ביתם רוחש פעילות ומתמלא בעשרות יהודים שמוזמנים לסעודת שבת. במשך שאר ימי השבוע ביתם פתוח ומזמין כל יהודי שחפץ בכך. לא ויתרנו על התענוג ולקראת ערב ראש השנה הגענו לעזור בהכנות (בכל זאת יש לנו 3 בנות, זה כח עבודה לא מבוטל…), אפינו חלות, קרצנו עוגיות והכנו סלטים שנותנים טעם של בית ישראלי אמיתי.
בערב ראש השנה נשכר מקום במסעדה, הגיעו כ-100 איש שרובם סטודנטים לרפואה הלומדים באוניברסיטת סנט ג’ורג’ המקומית. מסתבר שאחת האוניברסיטאות לרפואה מהגדולות בעולם נמצאת דווקא פה. מפתיע.
גילינו אנשים נפלאים שנהנים מהעשייה והנתינה. אתם יכולים לתאר לעצמכם את ההתארגנות סביב הערב הזה כולל הכלים, הבישולים, ההגשה, הקינוחים, הקידוש, הדלקת הנרות וכל היתר.
מחמם את הלב.
בין חלה אחת לשניה, אנחנו מסתובבים בגרנדה ואוהבים מאוד את המקום והאנשים. הכל פה קטן וקרוב אחד לשני. ממקום למקום נוסעים באוטובוסים המקומיים שזו בעצם טרנזיט שנוסעת בטירוף ואוספת נוסעים מצידי הכביש, בעזרתם אפשר להגיע לכל מקום במחירים זולים ותמיד פוגשים באוטובוסים כל מיני אנשים שרוצים לעזור, מתעניינים מאיפה אנחנו, שואלים על החיים שלנו ואיכשהו תמיד מתפתחת שיחה מעניינת. השבוע פגשתי אישה מסוריה שחיה עם המשפחה שלה בגרנדה מאז שנות ה-70, צחקנו על זה שאנחנו שכנים ישראל- סוריה והשיחה סובבה סביב הילדים שלנו, הנכדים שלה והחיים בגרנדה.
סביב המפרץ בו אנחנו עוגנים יש שתי מרינות קטנות עם כל מיני שירותים ליאכטות. מסעדה עם WiFi, כביסה, דלק, מים, גז וכו’. לפעמים ישנם אנשים מהסירות שמארגנים פעילות מסוימת כמו שיעור יוגה, משחק דומינו, בינגו, טאי צ’י… מי שמחפש תעסוקות לא יכול לשבת פה בחיבוק ידיים.
כשאנחנו מרגישים שלא הזזנו את עצמנו מספיק אז יוצאים להליכת ערב בין הבתים עד הקצה, שמסתיים בצוק עליו מתנפצים הגלים ומשם נוף נהדר, שיפה עוד יותר בזמן השקיעה.
