“ליטל אינגליש” זו תשובה שהתרגלנו לשמוע באיים הצרפתים מרטיניק וגוודלופ. מה העניין עם הצרפתים המקסימים שכל כך לא בקטע של אנגלית ?! ולא רק בכפרים קטנים אלא גם במקומות המזמינים תיירים. ממש קטע מוזר…

במרטיניק שהינו יותר מחודש, זו הפעם השניה שביקרנו בה והזדמן לנו להיות במקומות חדשים. לרב אנחנו מחפשים את המקומות הפחות תיירותים, היכן שאפשר להסתובב ברחובות ולהרגיש שאתה בין מקומיים, לתאר את השיגרה שלהם, להרגיש את קצב החיים. את רב הטיולים אנחנו עושים ברגל וכך מגלים מקומות חדשים.

את השבועיים האחרונים במרטיניק בילינו בסנט פייר saint pierre  שנקראה “פריז הקטנה” עד שנהרסה כליל לפני כ-100 שנה בהתפרצות הר הגעש פלא pelee שמתנוסס מעליה מרהיב ביופיו. 30,000 איש שהיו במקום מתו תחת הגזים, החום והסלעים שהתעופפו מההר. מחריד. רק אדם אחד בודד ניצל והוא אסיר שהתא שלו היה בנוי ממש טוב מסתבר.

סיפור טרגי שאי אפשר למנוע שיעלה שוב ושוב בדמיון אחרי שרואים את קירות האבן השחורים שנותרו פה ושם ברחובות ואת הספינות שטבעו בעומקים שונים לאורך החוף וכיום מזמינות צוללנים ומשנרקלים כדי לראות את מה שנותר מהן. מחריד כבר אמרתי ?!

אומרים שהעיר מאז לא התאוששה, אך אנחנו מצאנו עיר לא מטופחת אבל עם פוטנציאל וניסיונות להתעוררות ובניה מחדש שיהיה מעניין לראות מה יהיה איתה בעוד עשר שנים.

אחד המקומות הצבעוניים הוא השוק שפעיל בכל יום אך בימי ראשון גדול מהרגיל ואפשר למצוא בו שפע מהכל. “ליטל אינגליש” שומעים פה הרבה אבל עם קצת תנועות ידייים, רגליים וחיוך אפשר להסתדר (אם לא אז מוציאים את גוגל טרנסלט שבטלפון, הוא תמיד חבר נאמן הפותר כל בעיה).

זו פעם ראשונה שנחשפנו לאומנות המקומית של יצירת התכשיטים והקישוטים מזרעים של צמחים מקומיים, ישנם דוכני

 וחנויות שמוכרות מגוון יצירות צבעוניות מעניינות ביותר, כל-כך התלהבנו שמאז אנחנו בחיפוש אחר ספר בנושא (שבאנגלית ולא בצרפתית).

מדי כמה ימים יצאנו לטיולים רגליים באזור הסובב את העיר, עברנו מטעים של בננות ושדות אינסופיים של קני סוכר וביקרנו במפעל ליצור רום שהרשים אותנו בניקיון ובאסטטיות של המקום.