חרדל זה בהחלט אחד המאכלים שתמצאו אצלנו בכל ארוחה על השולחן בימים האחרונים.
ערב, צהרים ואפילו בוקר. עם המרק, מרוח על הלחם, ברוטב של התבשיל או כתיבול לסלט. לא בגלל שאנחנו כל-כך אוהבים חרדל, בכלל לא. האמת היא שנכון לאמר שאנחנו לומדים לאהוב ולהנות ממנו, אולי זה בכל זאת טעם נרכש אחרי שדוחפים לך חרדל בכל הזדמנות.
הסיבה שאנחנו כל-כך להוטים לאכול את החרדל זה בגלל שאנחנו פשוט רוצים לסיים אותו. כמו שכבר אמר מישהו – הכל זה באריזה!
פשוט מאוד, החרדל נמכר פה באחלא צנצנות שהופכות בקלות לכוסות שתיה (אחרי ששוטפים אותם כדי שלא נשתה שאריות חרדל. זה מה שעוד חסר…).
כבר 9 חודשים מאז שיצאנו באבזור מלא מאשקלון והזמן בים נותן אותותיו. הכלים פשוט נשברים איכשהו מסיבות שונות ומשונות ואנחנו הגענו למצב שעברנו לאכול במכסים של קופסאות הפלסטיק במקום צלחות ואם מישהו לא היה שוטף את הכוס ממנו שתה אז להבא בתור לא היה ממה לשתות. צלחות הצלחנו למצוא כאלה שריצו אותנו אבל עם כוסות נתקענו.
… אז עכשיו אתם איתי שחרדל זה פתרון די טוב !
יחד עם מצוקת כלי האוכל גילינו את ה”קלבסה” kalabasa כפרי מאוד מעניין.
אפשר לעשות ממנו קעריות וכלים שונים לקישוט ולשימוש יומיומי. אחד האנשים שפגשנו באיי הגרנדין סיפר לנו שהקלבסה משמשת אותם כצלחת וכוס.
אז למה לא לנסות?
חגית ופטר אהובים. וואווווו…לא יאומן שאתם כבר 9 חודשים בים. לא נתפס. מה שלומכם? איך המרגש? אני קוראת מדי פעם ורואה חוויות מסעירות שאתם עוברים. עיתבו קצת יותר. מה עובר עליכם? כמה זמן עוד תפליגו? מתגעגעת ומתה להיפגש ולדמוע חוויות. באהבה סיגל.