בטנריף הינו 20 יום רצוף במרינה Atlantico בעיר הבירה Santa Cruze de Tenerife, בהחלט הזמן הארוך ביותר שהינו בנקודה אחת וקשורים לרציף במרינה.
לא ביקרנו באיים נוספים מבין האיים הקנריים, איכשהו תיכנון הזמן שלנו השתנה כשהבנו שככל שנקדים לצאת לחצייה כך ייטב, זה נכון מבחינת מזג אויר וגם מכיוון שחשבנו שכדאי לצאת לפני כל הקבוצות הגדולות שיוצאות לחצייה כך שבמידה וצריך עזרה בדרך יש מאחורינו עוד 200 סירות.

הימים חלפו במהירות בהתארגנות לקראת חציית האטלנטי, בביקור של המשפחה ובבילוי עם הרבה סירות עם ישראלים שכבשו את רציפי המרינה שמיד נהפכה ל"שכונה": NOMAD, LA CRUISA NOSTRA, ALIZA, MAIA ואנחנו.

המרינה הזו שונה מכל מרינה אחרת שהינו בה, מרגישים את ההתרגשות והגורל המשותף לכולם.
כל הסירות ערוכות לקראת הפלגה ארוכה, לכולן פנלים סולאריים, שבשבות רוח ורשתות תלויות. מתי שלא מרימים את הראש ומסתכלים מעלה אפשר למצוא מישהו מטפס על התורן כדי לבדוק ולתקן, אנשים עמוסי תיקים ותרמילים הולכים על הרציפים, האחד רק הגיע ונפרד מהסירה, זה הגיעה כדי לצאת להפלגה ואחר מחפש צוות שיוכל להצטרף אליו.

וכמובן יש את הקירות עמוסים בסמלים וכתובות של סירות שהיו ועזבו את המקום.

מה אני אגיד … יש את זה באוויר.

כאשר אמא שלי, חוה אחותי ודודי בנה הגיעו לביקור שכרנו רכב לטייל באי היפיפה וגילנו שבתוך שטח כל כך קטן של האי יש נופים ומגוון צמחיה שונים ועשירים. כך שראינו יערות של עצי מחט וג'ונגלים עבותים, את הר הגעש EL TEIDE הגבוה ביותר בספרד (3700 מ'), קו חוף ארוך עם צוקים, עיר תיירותית מקסימה לעומת כפרים קטנים מוקפים טרסות ומובילי מים ישנים עשויי אבן והרבה הרבה הרבה כבישים צרים מתפתלים ומפותלים למול כבישים מהירים שמסייעים לחצות את האי בצ'יק צ'אק.

בימים האחרונים עשינו קניות של אוכל ומצרכים לקראת החצייה שהסתכמו ב-3 עגלות סופרמרקט עמוסות!

לאט לאט ככל שהתקרבו לסופם הימים שבילינו בטנריף, החששות התמוגגו להם והשיחות, בעיקר של הנשים, על האי רצון וחשק להיות תקועים בים למשך 20 יום, הפכו לשיחות עידוד ולהחלטה שצריך להפסיק לדבר על זה ולעשות את זה כבר.

וכך יצא שב- 20/11/15 בשעה 16:00 התרנו חבלים ויצאנו לדרך.