כמו שעוברים לבית חדש, פורקים קרטונים, מעבירים מחדר לחדר, עד שכל דבר מוצא את המקום שלו.
כך עושים בית וזה מה שהתחלנו לעשות היום.

צוות של שלושה חרוצים קמו השכם בבוקר, המטרה היתה אחת – לרוקן כמה שיותר ארגזים ולהתחיל לראות סלון, לא הינו יהירים מדי ודמיינו שנגיע גם לחדרים, הסלון זה בהחלט הישג נאה.

בגלל שהמקום הוא מוגבל מאוד בסירות, כל פינה מנוצלת. מביני ענין אומרים שבקטאמרן יש יותר מקום ממונוהול, אך עדין כשעוברים מבית לסירה נדרש צמצום רב בחפצים ומוצאים בסירה כל מיני תאי אחסון בצורות מוזרות שלא הינו חושבים עליהם.

התחלתי כמובן במטבח, היתי חייבת לראות קצת כלים שלנו בארונות כדי שיהיה לי טוב בלב. שמחתי שכל מה ששמרתי איתנו מצא לו מקום, צלחות אוכל, צלוחיות צבעוניות, ספלים של הקפה בבוקר, סכום וקערות, לא היתם מאמינים כמה ניתן לסדר ב- 2 ארונות. עם הסירים נתקלתי בבעיה, וויתרתי על המון כשארזנו את הבית ועדין היה יותר מדי, כולם סירים מצויינים, אז איך אדע את מה להשאיר? כשהוצאתי את הכל מהארון בפעם השלישית כדי לארגן מחדש, החלטתי לא להיות רגשנית לגביהם, גם ככה בטח לא נשתמש בכולם, הכנסתי אחד בשני ומה שהתאים בגודל נשאר. אז כן – הגודל כן קובע למי שתהה…

אני יודעת שבתמונות רואים רק בלאגן. לא לדאוג, זה בתהליך ובסוף תהיה לנו סירה לדוגמא.

נעמי בת ה-11.5 מאוד מרוצה מהרעיון שיהיה לה חדר משלה סוף סוף, מירקה וציחצחה את הארון והקירות בחדר המיועד. היא מרגישה כבר גדולה וזקוקה לפרטיות ואני שמחה שתהיה לה האפשרות.

לפני שהרוטים הגיעה אלינו היתה סירת צ'רטר המיועדת להשכרה, מה שאומר שאמנם מאוד נקייה ומסודרת אך די עירומה מאיזשהו טאצ' אישי. יש לנו כל מיני רעיונות כיצד הינו רוצים לסדר ולעצב, ישנם הרבה מדפים שאנו רוצים להוסיף בחדרים, ומה שבטוח צריך להכניס בה קצת צבע, היא יותר מדי לבנה…
אך ניתן לזמן לעשות את שלו ולדברים למצוא את מקומם.

דיבנו על חללים קטנים, אז גם פטר מצא את עצמו מתפתל בפוזה מוזרה מתחת לשולחן כדי להגיע לכבלים שבתוך הספה.

בסופו של יום הסלון לא היה מסודר לגמרי למרות שמילאנו את הפח אשפה בקרטונים ריקים, אבל לפחות עשינו התקדמות די משמעותית וחזרנו עייפים מאוד.