הזמנים נמדדים בשבועיים-שלושה. ככל שהכל מתקרב, בכל פעם אני מוצאת את עצמי אומרת "יש לנו עוד שבועיים-שלושה עד ש…".
פטר בקרואטיה כבר שבוע מסדר את הניירת ומכין את הסירה להפלגה, אני כל כך גאה בו על הבטחון העצמי והמחקר המעמיק שביצע, הוא לא מתעצל לרגע, מנצל את הזמן עד תומו בחיפוש אחר ציוד מתאים, יבואנים ואנשי מקצוע, שכר ציוד ושייף וצבע את התחתית של הסירה, החליף ידיות ברגים וכל מיני כאלה, דאג לחלקי חילוף…
אני חושבת איך כל ההרפתקאה הזו היתה שונה ללא התכונות האלו שבו, מעבר לכך שחסכו לנו לא מעט כסף, גם כך אנו בעצם מוצאים ולא מתפשרים על הדברים החשובים שהחלטנו שאותם אנו חייבים.

עד היום היאכטה (שעכשיו אפשר לקרוא לה "רוטים" באופן רשמי) היתה במספנה, מה שאפשר לו לבצע את הצביעה בנוחות. למזלנו הגשם פסק אחרי היומיים הראשונים והעבודה היתה נוחה.
כשקיבלתי את התמונות הבאות הבנתי שזהו… הוא מרגיש נוח, הרכב חונה מתחת לרוטים, הכביסה נתלית על הסיפון, והוא כבר נוסע ברחבי ספליט ללא GPS…
זמן לעזוב…

היום הצטרף הצוות, דודו הסקיפר טרח והביא איתו את הטלפון הלוויני שהוזמן מ"עולם קטן" שעשו מאמצים כבירים עד אתמול בלילה להביא עד אלינו את המכשיר הספציפי שביקשנו,  וגם את המפרש ג'ניקר החדש שהוזמן מ- NORTH SAILS מהם זכינו לשירות נהדר למרות שלוח הזמנים היה לחוץ וכמעט בלתי אפשרי.
פטר כמובן נערך בהתאם לכך ש-4 גברברים ישכנו יחדיו ליותר משבוע וביקר בסופרמרקט הקרוב.

אני כל-כך מתרגשת ורוצה כבר שההפלגה לישראל תעבור והרוטים תהיה ממשית פה ועכשיו. היום נעמי צפתה איתי בסרטונים שפטר שלח ואמרה "אמא, את קולטת שזו היאכטה שלנו ? יש לנו יאכטה!"
אז כן… יש לנו יאכטה (!!!)

אז מה איתנו בינתיים? אנחנו מסתדרות מעולה (סליחה פטר), נעמי ועדי עוזרות מאוד עם זואי כשאני בעבודה, ברב הזמן אחרי שהן ישנות אני מפרסמת פריטים למכירה ומנסה לרוקן את הבית עד כמה שניתן.
אנשים שואלים על הפן הרגשי ומשערים שקשה למכור חפצים. אני חייבת לנצל את הבמה (למידה ומישהו חוץ ממני קורא את הבלוג הזה) ולהסביר שזה הכל עניין של מוכנות ולא קשה לי בכלל למכור חפצים, צריך לזכור שזה סה"כ חפצים ותמיד ניתן לקנות חדשים אם רוצים. את זכרונות הילדות ודברים שליוו תקופות משמעותיות בחיינו אנחנו שומרים ב-4 ארגזים. לא צריך יותר מזה… וזה באמת מסתכם בכמה פריטים בודדים ולא בתכולה של בית שלם.

ביום שישי האחרון היתה פעילות בגן של זואי בנושא "הגינה". זואי החליטה שאנחנו משפצות את הדחליל, אז הבאנו בגדים מהבית, ציירנו פנים, הלבשנו והרכבנו. וכיאה למשפחה מרובת בנות החלטנו על מהפיכה בתחום הדחלילים- ושאנו נעשה דחלילה ולא דחליל.
ומכיוון שבימים אלה כל עולמינו סובב סביב הים, זואי החליטה שזו תהיה מלכת הפיראטים.
אז הנה לכם – דחלילת מלכת הפיראטים בכבודה ובעצמה:

אני לא יכולה כבר לחכות שיעברו ה"עוד שבועיים-שלושה" והדברים יהיו אחרת…