כמו בחודש תשיעי,  זו בדיוק ההרגשה!!! שתכף זה קורה, עוד רגע ו…יוצא. ישנה ציפיה שכבר יקרה מה שצריך לקרות ודי.
כל יום יש עניין חדש, עוד משהו לטפל בו, בירור על ציוד, התכתבות עם ספקים מחו"ל, מכתב מרישום הסירה או מהברוקר, טיפול מול הבנק, אישורים ממס הכנסה… באמת שלא חסר …
לפעמים גם מגיע מכתב רשום בדואר ואז רצים מהר מהר לקבל עוד משלוח, השבוע הגיע הספר האחרון מתוך החמישה שהוזמנו:

היומיים האחרונים היו אפקטיביים במיוחד. קיבלנו אישור ואת הניירת הדרושה להעברת הבעלות, התיקונים שביקשנו לבצע ביאכטה בוצעו ובעצם נותר כעת להעביר את יתרת התשלום ולטוס ולהביא אותה לארץ.
פטר יטוס בעוד 3 ימים לקרואטיה וישהה שם שבוע עד שהסקיפר ששכרנו יצטרף אליו ויחד יפליגו איתה לישראל. בשבוע שפטר יהיה שם יסיים את הטיפול בניירת והרישום של הסירה וינסה לברר ואולי גם לרכוש חלק מהציוד שאנחנו צריכים וכך נוכל לחסוך עלויות מלבצע את העבודות והקניות בישראל.
ההפלגה אמורה להיערך כ-8 עד 10 ימים , וזה הרבה זמן להיות בציפייה כשאת בחודש 9 …

בינתיים … נעמי הכינה במו ידיה את דגל סלובקיה שיטוס עם פטר ויתנופף לו בדרך אלינו.

אני מבלה באריזות ובמיונים, מחלקת מה ילקח איתנו בפינה אחת, מה ימכר בפינה שניה ומה יאוחסן בפינה שלישית.
עדי דואגת לבדוק כל ארגז שנאסף ולא נסגר הרמטית ולפעמים מוצאת לה "מציאות", כמו קישוטי חג מולד שנעצרו אצלה במקום להגיע אל מחוץ לבית לפח הזבל והיא יצרה איתם בית בובות מרהיב.

בין לבין מגיעים או מתקשרים מדי פעם אנשים לבדוק חפצים שאנחנו מציעים למכירה. היום היתה היענות גדולה במיוחד בעקבות קובץ שפרסמנו עם כל מה שאנחנו מעוניינים למכור.
כל העיסוקם וההמולה לא עצרו את זואי מלגבות תשומת לב מנעמי ויחד הכינו לה חולצה צבעונית ומדהימה. אז הנה היא מדגמנת ליד העץ בחצר:

אז יאללה, שיגמר כבר התשיעי ונוכל לאמר "בשעה טובה" ו"ושחיינו והגיענו לזמן הזה"
ונוכל לנשום לרווחה.